|
|
| דף הבית » בלוג הכוכבים |
|
|
|
|
|
כשחג כלשהו מתקרב - פסח, חנוכה, יום העצמאות או ל'ג בעומר - משהו משתנה במצב הרוח שלי. לפעמים זה עצב, כיסופים למשהו לא ברור, לפעמים זו שמחה מאופקת על אירוע שאין לו משמעות אמיתית והוא יותר סמל לתקופה אחרת, ולפעמים אני מרגיש שהגיע הזמן לעצור ולעשות חושבים, מן פסק זמן שלוח השנה כאילו קובע בשבילי
|
|
|
|
|
|
|
סדר פסח: כשאני אומר את זה מגיעות אלי בנשימה כבדה מבפנים המלים הבאות: פסטיבל האוכל, כאב ראש, ילדים בעלי קול חזק במיוחד, עודפי כבד קצוץ בכמויות מסחריות, פלאשים של מצלמה על ימין ועל שמאל, ופסטיבל של ארמית מדוברת שחוגג בין פינת האוכל המורחבת למטבח.
|
|
|
|
|
|
|
להיות חולה.. זה היה רק לפני שבוע, אבל הזכרון של זה חי בתוכי כאילו זה קרה הרגע. הקרקע שהיתה כל כך מוצקה קודם, פתאום נעלמת, ואתה הופך לסמרטוט. נדמה שכל נים בגוף מוקדש עכשיו להשרדות פרופר.
|
|
|
|
|
|
|
בסוכות יש לי תמיד חלום שחוזר על עצמו: שאני עף. אני נמצא בחצר של בית קטן, שיש בו עץ תמר גדול וכביסה. הכביסה עפה ברוח. הרוח מתחזקת. אני מרים את הידים, מנופף בהם, ואז מתחיל לעוף.
|
|
|
|
|
|
|
השמש עולה לאיטה. אי שם נאנח סטורן, מתעורר, מפהק, מתמתח, נכנס לטנק הכבד שלו, מניע, ומתחיל לנסוע בכבדות לכוון הגלקסיה הסמוכה, תוך שהוא טוען את אקדח הלייזר שלו, משתעל, מקלל ויורק מבעד לצריח.
|
|
|
|
|
|
|
ערב. עוד מעט צריך להגיע האיש לפגישת היעוץ איתי. האמת שאני עייף, כואב לי הראש, ובנוסף גם הסתימה החדשה בשן שעשיתי לפני שבוע פתאום נפלה ? ים של סיבות לדחות את המפה הזאת ליום אחר..
|
|
|
|
|
|
|
אתה צוחק ממני, או מעצמך? אומר רואה החשבון שלי. מצטער, אומר מנהל סניף הבנק שלי, אבל אנחנו חייבים להחזיר את הצ'ק. זה לא מכסה אפילו את השבוע הקודם, אומרת האשה מהסופר. אין ברירה, חייבים לעשות מעשה.
|
|
|
|
|
|
|
מזג האויר התחמם, מרקורי עבר למזל טלה, וסוזי ? הויטרה הלבנה שלי ? סגרה את הדלת על האצבע שלי, כדי להזכיר לי בעדינות שג'יפ הופך להיות ג'יף, אם לא משתמשים בו. קלטתי את הרמז, ויצאנו לגולן.
|
|
|
|
|
|
|
זה היה אמור להיות בוקר עמוס. מעבר להורוסקופים שאני כותב, היה צריך להגיע לקוח מעניין במיוחד, בעל חברה שרוצה עצות איך לא לפשוט את הרגל. תוך כדי עיון במפת הלידה שלו, הוצאתי מהמקרר תפוח, חתכתי לקוביות קטנות, והתחלתי ללעוס..
|
|
|
|
|
|
|
בוקר. אני מתעורר ושוכב על הגב, לא זז. היום פורים.. ומה זה אומר? פעם כל כך התרגשתי מהיום הזה. ביחד עם אמי היינו מתכננים את התחפושת עוד חדשיים לפני כן, מתייעצים, מקפידים על הפרטים..
|
|
|
|
|
|
|
בסופשבוע גשום אחד, כשהירח שוהה במזל טלה ויוצר זוית לפלוטו, וכשאין לאן ללכת אלא להסתובב בין הקירות ולדפוק (ברכות, ברכות..) את הראש בקיר - דווקא אז מגיעות להן תובנות חדשות, בתנאי שאתה פתוח באמת להקשיב.
|
|
|
|
|
|
|
התינוק נולד, וכעת צריך להאכיל אותו, להחליף לו, לעשות שיהיה לו נוח ואז הוא צועק - ומרקורי ביסוד האדמה הוא זה שעוזר לשמר את האנרגיה הראשונית של הפריצה והלידה של יסוד האש, מזין אותה, והופך אותה לממשית ומעשית. והוא עושה זאת בעזרת העובדות.
|
|
|
|
|
|
|
אני מדבר בטלפון עם ידידה טובה. פעם עשיתי לה מפה, אחר כך התיידדנו, ועכשיו אנחנו מדברים הרבה בטלפון. התחביב המשותף שלנו - להתרגש ביחד.
|
|
|
|
|
|
|
במזלות האש, מרקורי מתקשה מאוד לסמוך על אינפורמציה שבאה מבחוץ. נסו פעם ללמד מישהו שיש לו מרקורי ביסוד האש לרכב על אופניים למשל, ותראו שאין מצב שיסמוך עליכם, או שילמד מנסיונכם: 'ביד שלי!' הוא יצעק, יקח את האופניים, יסע ויפול שוב ושוב ושוב, עד.. שיצליח.
|
|
|
|
|
|
|
כל כך מתסכל לעיתים כששני אנשים אוהבים לא מצליחים לתקשר זה עם זו באופן הבסיסי ביותר, וכל כך מלהיב כשאתה מוצא אדם שפשוט..חושב כמוך, מגיב כמוך, משלים את המשפטים שלך, ונוגע היישר בלבך..
|
|
|
|
|
|
|
מרקורי שלנו נמצא עכשיו בהילוך אחורי, מה שאומר שפה ושם עולים להם ניצוצות שמישהו שכח לכבות, והופכים למדורה. שויין, הגיע הזמן לסגור מעגלים. מוכנים?..
|
|
|
|
|
|
|
יש כאלה שאומרים שהכוכבים מדברים אליהם מלמעלה.
הם אפילו קוראים להם בשמות: ישו, אלוהים, אפילו אללה..
|
|
|
|
|
|
|
המלחמה בין מרס לפלוטו מזכירה לי שני בריונים קטנים שרבים על סיגריה, האגרסיביות של אורנוס נדמית לפעמים כמו ילד קטן שעושה דווקא, וונוס שיוצרת זוית לסטורן, נראית כמו ילדה שלא רוצה ללכת לבית הספר, ושופכת את כל החלב של הקורנפלקס על הרצפה. דפקא לכם!
|
|
|
|
|
|
|
אז.. קבלו אותם בהרכב מלא, החשמונאים והחנוכיה, השמש והאבוקה, באנו חושך לגרש, וסופגניות הריבה הדביקות שאי אפשר איתן ואי אפשר בלעדיהן, באים בחולצות כתומות עם ציור של נרלי דקיק..
|
|
|
|
|
|
|
הדלת נפתחת, ואורנוס יוצא לרחוב. ממש ממול מחכה לו מרס עם סיגריה בזוית הפה, ופונצ'ו גדול. קלינט הגדול לא שוכח, לא סולח. אורנוס מחייך: הוא ראה כבר עשרות כאלה..
|
|
|
|
|
|
|
החוקרים טוענים כי סיכוייך להיות מאושר עולים ב-15% עם כל חבר מאושר. העצב של יקיריך, לעומת זאת, משפיע הרבה פחות. מעניין..
|
|
|
|
|
|
|
כנס האסטרולוגים - נשמע כמו שם של סיפור ילדים, נכון? מן כנס של איצטגנינים בספר של הרי פוטר, אבל מהשנה יש גם דבר שכזה, ולפעמים דווקא שם, ולא באינטרנט, מתרחשים להם הדברים האמיתיים.
|
|
|
|
|
|
|
יש לי ספסל, והוא סודי, הספסל הזה. אף אחד לא יודע עליו, כדי שלא יבואו פתאום ויפריעו לי. כשאני יושב עליו, לא חשוב באיזה מצב רוח הגעתי אליו - פתאום אני נרגע, העולם נראה שפוי, הלב חוזר לקצב איטי, החיים נראים שקטים, ומחזירים אותי לקרקע
|
|
|
|
|
|
|
בתור אסטרולוג, יש לי לפעמים דילמה קטנה. מצד אחד, אני יודע מה מצב הכוכבים של היום הזה, ומצד שני, יש בי את אותו חלק שרוצה לחוות ה-כל באופן ספונטני על עיוור ? פשוט להיות!
|
|
|
|
|
|
|
ונוס מייצגת את כל מה שיפה בעינינו, את הערכים האסתטיים העמוקים, את מה שעושה לנו נעים בעין, ומכאן - פתאום כאילו מעצמו נוצר לו חיוך זעיר בזוית הפה, כן, כזה.
|
|
|
|
|
|
|
כולם מדברים אובמה, מהנהנים, נשטפים בגל הרגשי שבוקע מהטלביזיה. אני מתבונן, מרגיש איך גם בתוכי עובר הגל, עולה, שוקע: הנה נפטון במיטבו. כן, זהו נפטון שלנו, אותו כוכב שהופך אנשים פשוטים לכריזמטים, אנשים כריזמטיים לאלוהים, ואת אלוהים להומלס שדוחף לפניו עגלת סופרמרקט ועליה הכתובת - אין אלוהים!
|
|
|
|
|
|
|
מרס והשמש נמצאים במזל עקרב, והגוף הופך להיות נייר לקמוס מדהים לכל סוגי המגע האפשריים, נרעד גם כשרסיס מים ממכונית עוברת נוגע לך במרפק, ומגיב לכל ליטוף קטנטן כמו כלב ספאנייל מתחנחן שמוכן לעמוד על שתי רגלים ואפילו לרקוד, רק שיגעו בו שם, כן שם, ככה..
|
|
|
|
|
|
|
ברגעים שאני מעופף לי, אני מדמיין איך אני יושב בכסא ויוצאים לי שרשים מכפות הרגלים ונכנסים לאדמה, ומחזיקים אותי חזק: אז אני מרגיש שאני חלק, ממש חלק מהכדור הזה, מהאדמה, מהכל.
|
|
|
|
|
|
|
אם אבין מה הם בדיוק עשרים האחוזים החשובים ביותר בכל תחום שאני עוסק בו, הרווחיים ביותר, אוכל לעזוב את השאר ולהשקיע בהם, נכון? מצד שני, איך אפשר לכמת יופי בזמן, אשה, נוף, פרח.. לזמן יופי יש את הזמן שלו.
|
|
|
|
|
|
|
ונוס ומרס במזל עקרב מביאים איתם את הצורך להעמיק, להכנס פנימה. אני יושב מול המחשב, והמלים, המלים.. אחד מאותם ימים שבהם הלב יוצא ומתיישב על המקלדת, ולא עוזב. אוף!
|
|
|
|
|
|
|
פלוטו אומר, האמת - אף פעם לא סבלתי בנקים, ונראה שאני לא היחיד בשטח. אולי עכשיו הם ילמדו משהו, אולי עכשיו יעלמו כל העמלות המנופחות, הזלזול המתנשא הקריר, המבט הזה עם האף לשמים... שיזיעו קצת, לא נורא.
|
|
|
|
|
|
|
איך מסכמים את השנה הז? ולאן מסתכלים? חתיכת שנה, ללא ספק, ובהמשך גם פלוטו יחזור למזל גדי, ושום דבר לא יהיה כבר אותו הדבר. מבט נוסטלגי לרגע. לפני שהכל מתחיל, או בעצם נגמר..
|
|
|
|
|
|
|
מרקורי הולך אחורה, החיים הולכים קדימה, יופיטר נע ושולח הצידה זוית פעולה למרס, והזכרונות עולים ויורדים, כמו במשחק ההוא, סולמות וחבלים, שבהם יכולת לזכות בבונוס פתאומי, או לעצור ולרדת שלושה שלבים אחורה בסולם.
|
|
|
|
|
|
|
זו הולכת להיות שנה מאוד דאגנית, זה ברור לי, למרות שמצב הכוכבים דווקא במפה מראה על תהליכים יפים של צמיחה. והנה כאן מתנגשים בתוכי האסטרולוג הידוע, והדאגן המוכר: אחד נשען על מצב הכוכבים, השני - על תחושות הבטן שלו. ועכשיו, למי להקשיב?
|
|
|
|
|
|
|
הג'יפ שלי הוא התרגום של חלק מיוחד מהחופש הפנימי שלי. ואולי יהיה נכון יותר לומר, שהחופש הפנימי שלי לובש לפעמים צורה של ג'יפ מזדקן, שמחכה לי מתחת לבית?
|
|
|
|
|
|
|
כן, זה קורה גם לאסטרולוגים, הצורך הזה להתבונן לרגע, מבלי לחשוב או לחשב, להגיע למסקנות או לתכנן, לצפות מהלכים או לנתח. פשוט להיות.
|
|
|
|
|
|
|
כשאדם תמים מדבר איתי, משהו נרעד בתוכי. האם זו התמימות שבי שנענית לו, או שזו שלו היא שגורמת לכך? לא ברור. אבל באותו רגע עולה ומתפשט חיוך עדין על הפנים שלי, מן חיוך נאיבי, ילדי. שמח שהוא עדיין שם, האמת.
|
|
|
|
|
|
|
יש ימים שבהם אני מרגיש צורך להיות עטוף, להיות מוגן, גם אם אני עצמי חזק ובוגר ויכול לעטוף בשקט אחרים ולהגן עליהם.
|
|
|
|
|
|
|
כשהירח יוצר זוית עם מרס בשמים, מתרחש לו הבלתי אפשרי..
הירח הוא הרי כוכב רך ופגיע
הוא מייצג את הרגש שלנו, את הזכרונות,
את כל מה שאפשר להכיל באותו שק חבטות רך ופגיע
שקוראים אותו נפש
|
|
|
|
|
|
|
'הירח במזל קשת במרכז השמים, מסמל שהגיע הזמן לעזוב הכל כולל הדאגות מאחור, לארוז צידנית כלב ו סבתא, ולצאת לחיק הטבע'.
|
|
|
|
|
|
|
אנשים אומרים לי: תגיד, כשאתה פוגש אנשים ומכיר את המפה שלהם, אז אתה בעצם מכיר אותם ויודע מה הם הולכים לעשות, לא? זה מפחיד.. אז אני אומר להם-אחלה, תפחדו. לא מספיק פחדים יש בעולם - אז הנה עוד אחד: פחד מאסטרולוגים.
|
|
|
|
|
|
|
שואלים אותי הרבה פעמים אם אני חי לפי האסטרולוגיה הזאת שאני כותב עליה. במקרים כאלה אני מסתכל עמוק בעינים של זה ששואל אותי, לראות אם הוא שייך לסוג הסקרן שבאמת רוצה לדעת, או לסוג הסקפטי שיודע יותר טוב ממני, ופשוט רוצה להעביר לי בציניות שאני מחופף לגמרי.
|
|
|
|
|
|
|
היא מסתכלת למקום שהיד שלי מצביעה ואומרת: "רגע, הסימן הקטן הזה - זאת הנשיות שלי? זהו? כל מה שאני בתור אשה ואמא ובכלל מקופל בתור המקל הקטן הזה עם העגול בקצה?
|
|
|
|
|
|
|
הוא מדליק סיגריה, הולך במרפסת שלי שצמודה לסלון, נסער. הוא אומר האיש הזה לימד אותי דבר אחד: שאסור לסמוך על אף אחד, בעיקר לא על אבא שלך. אין, אתה לבד בעולם! מה שתיקח זה מה שיהיה לך, וכשתמות גם זה יעלם.
|
|
|
|
|
|
|
מליוני שנות אור מפה מנצנץ לו כוכב. איך זה משפיע עלי?
|
|
|
|
|
|
|
דיפאק צ'ופרה אומר שכל החלטה זקוקה להדהוד פנימי, כדי לדעת שאכן המסר גם יתממש. אני עוצם עינים, אבל ההד היחידי שאני שומע הוא קול גרגור עמוק מכוון הבטן.
|
|
|
|
|
|
|
אני יושב מול מפת לידה של אשה עצובה. איך משמחים את העינים האלה? איך מאפשרים להן לראות דברים קצת אחרת?
|
|
|
|
|
|
|
כשבונים אתר, בונים בעצם בית. כשהבית שלך מקודש, גם האתר יהיה כזה. כשהבית שלך הוא בית של חול, של קלות החומר, של טיפטופי אנרגיה, גם האתר שלך יטפטף ויתמוסס, בעיקר כשפלוטו יחזור למזל גדי. עדיף לא לנסות.
|
|
|
|
|
|
|
לראות כדורסל עם אמא שלי, ועוד בערב שישי, לא היה משהו שתכננתי לעשות. אבל כשדברים מתגלגלים, וכשהחיים עצמם מתסרטים לך סצינה משפחתית, קצת קשה להתנגד - מי כמו האסטרולוג יודע.
|
|
|
|
|
|
|
הטלפון מצלצל. שלום, אומר קול זעיר, בלונדיני. זה אתה האסטרולוג? ולפני שאני מספיק להנהן, היא אומרת: קראתי שכתבת שסטורן הולך לעשות לנו בלגן. אוף!
|
|
|
|
|
|
|
לפעמים נדמה שבדיוק כשהכוכבים רוצים שיהיה לך טוב, ממש בדקה שזה קורה, אתה מתעקש לשים להם ולעצמך רגל, ולצעוד בגאוה ישר אל הבור הפתוח.
|
|
|
|
|
|
|
הטלפון מצלצל. תגיד, משהו עובר עליך, או שנדמה לי, היא אומרת.
|
|
|
|
|
|
|
למעלה בשמים השמש פוגשת את נפטון: שלום, אדון נפטון. לא נפגשנו איזה שנה, בערך. אני רואה שלא השתנית מאז, נשארת אותו מסתורי שהיית. למה כל הצעיפים האלה? כי חורף עכשיו, אומר נפטון.
|
|
|
|
|
|
|
סוף שבוע רגשני עובר על כוחותינו. אבל הרגש הזה הוא לא רע, אלא אחד מהטובים: הוא כבר לא מטביע אלא מרמז.
|
|
|
|
|
|
|
אני הולך ברחוב, מחייך, מזמזם. העולם מחייך אלי: הוא יודע שאני והוא חברים.
|
|
|
|
|
|
|
יש ימים שבהם הרגש מככב, בעיקר הרגש הנפטוני הזה, שמורכב ממשטחים ארוכים ומתוקים וחסרי גבולות, שהם ללא ספק מעניינים במיוחד.
|
|
|
|
|
|
|
בבוקר אני קם, עירני, אפילו עם חיוך. נראה שאפילו התה מחייך אלי, למרות שזה רק תה צמחים עם לואיזה, מאלה שלא היית מצפה שיחייכו אליך דווקא
|
|
|
|
|
|
|
אחרי 15 שנים של אהבות נפתלות, מפלי רגש סוערים, שינויים דרמטיים במצב הרוח ובדיקת גבולות בלתי פוסקת, אורז פלוטו באנחה את חליפת הרב מג שלו זרועת הכוכבים
|
|
|
|
|
|
|
הירח מחייך אלי בהבנה מלמעלה. אני לא מחזיר לו חיוך. עם ירח במזל בתולה אסור להתעסק, כי הוא רואה הכל, המאניאק.
|
|
|
|
|
|
|
אחרי חודש של סערות ודרמות, של לב מתרסק ומתרומם חליפות, של הליכות מרוממות רוח בגשם שבחוץ ושל לינקים נפלאים ביו טיוב שמזכירים לך שירים של פעם, הגיע הזמן לחזור לקרקע
|
|
|
|
|
|
|
כשמרקורי צמוד לנפטון, כל מלה הופכת לתמונה, וכל תמונה מתפרקת ישר למשפטי חווי ותיאור, בים של צבעים.
|
|
|
|
|
|
|
היום הזה, אחרי הפרידה של אתמול, הוא קל יחסית: כל מה שצריך זה לסגור את הלב, ולהפנות אנרגיה החוצה, לעולם.
|
|
|
|
|
|
|
אחרי ארוחת ערב נפלאה, ופעמיים סופלה שוקולד שחיסלנו כמו שני חזירים רעבים, היא אומרת לי: בהורוסקופ כתוב שעכשיו צריכים להיות ויכוחים ועימותים. כן, אני אומר לה, אבל רק אם יש חילוקי דעות. יש לנו חילוקי דעות?
|
|
|
|
|
|
|
ודווקא היום רציתי ללכת ולראות דירה כדי להתחיל לברוח לדירה אחרת, זולה יותר, רציתי לעשות קניות, רציתי לשבת עם הלפטופ בבית הקפה הקטן ולכתוב, רציתי ורציתי..
|
|
|
|
|
|
|
אני מתעורר בתחושת מועקה בחזה. מאיפה היא מגיעה? איך? פתאום אני נזכר: היום חייבים לשכתב את החוזה עם בעל הבית.
|
|
|
|
|
|
|
סוף שבוע לא מילולי מתעד לעבור על כוחותינו, אבל כוחותינו בהחלט ערוכים לכך.
|
|
|
|
|
|
|
כן, הוא חוזר, החיוך. ואולי זה בגלל כוכב מרקורי, שעובר למזל דלי, והוא אחד האלמנטים היותר ידידותיים שבקוסמוס.
|
|
|
|
|
|
|
מעלי ריחף צילו הענק של סטורן, זקן עטור כנפיים ובידו פינצטה ומשקל, בודק ובוחן, רואה הכל.
|
|
|
|
|
|
|
הטלפון מצלצל פתאום, וקול מתוק נשמע ממנו. כן, אני אומר, והאויר סביבי מתחיל להתחמם.
|
|
|
|
|
|
|
מרס ופלוטו מצחצחים חרבות בשמים זה מול זה, וכאן למטה זה נראה כאילו שכל דבר קטן, כל גירוי, כל ויכוח, מוביל למלחמת עולם.
|
|
|
|
|
|
|
אחרי שבועיים שלושה של דרמות וסערות, פתאום מגיע לו השינוי. אני מתעורר בבוקר, והחיוך שהלכתי לישון איתו בלילה, נשאר מתוח על הלחיים.
|
|
|
|
|
|
|
פתאום תוקף אותי חשק עז לנסוע. לאן? לא ברור: לסמרקאנד, למצפה איילים, לחוף 'עדן' בסיני, להוואי.. אנא עארף.
|
|
|
|
|
|
|
יש ימים שבהם כל דבר שתעשה, ואני מתכוון כל דבר, מקבל מין זוית עקומה שכזו, מין טוויסט בלתי צפוי בעיני העולם, עד שאי אפשר אפילו להתנצל כמו שצריך.
|
|
|
|
|
|
|
הצמידות בין השמש, מיקוד הדברים, לבין יופיטר כוכב השפע שאמורה להתרחש ממש עכשיו, בסוף השבוע, ממלאה אותי ציפיות. לא שאני יודע איך זה יקרה: כאילו..
|
|
|
|
|
|
|
זיקוקי דינור, גיצים, ומרכבה בודדת בשמים..
|
|
|
|
|
|
|
ונוס מתחילה לזגזג, ופתאום נעלמים החיבוקים מהתמונה, ורק הגעגועים נשארים באויר, כמו החיוך של חתולו של דיק.
|
|
|
|
|
|
|
השישבת בפתח, והמבט השמח חוזר. במבט במפת השמים, נראה שדווקא הצד החברתי הוא האישו בסוף השבוע הזה..
|
|
|
|
|
|
|
ונוס עוברת במסדרון, גוש מיניות ענק שחותך את האויר ופוער נשימה, נוגע בך אי שם עמוק בצ'קרת הבסיס, משסע את האויר, ונעלם לתוך מזל עקרב כהוא לוקח את החיים אחריו פנימה, במסע עמוק אל תוך האדמה למשך חודש שלם, וכל מה שאפשר למצוא שם, בין הקישקעס לפנטזיה.
|
|
|
|
|
|
|
חנוכה, חג הניסים, בפתח, ומרס, כמו קומביין ענק שננעל על הילוך אוטומטי וממשיך לחרוש גם את השדות הסמוכים בלי שליטה, ממשיך לחרוש בחיינו בהילוך אחורי במזל סרטן.
|
|
|
|
|
|
|
חורף, חנוכה, חמימות ? שלוש מלים מתוקות שעושות לי את זה שוב ושוב, וגם הפעם. ורק הלב, חסר לו אפעס שהחיבוק ירד אליו מהאייקון, ויעטוף אותו באופן אישי.
|
|
|
|
|
|
|
מצב האוברדראפט שלי דומה למצב הכוכבים עכשיו בשמים: שניהם נמצאים באיזון עדין שבין קטסטרופה לאופוריה.
|
|
|
|
|
|
|
עשרה מימדים.. אלמנט מוזר להסתכל עליו כשהירח במזל סרטן משדר בית, מרק ירקות חם, וחיבוק עוטף.
|
|
|
|
|
|
|
הזוית הזו שבין מרקורי לנפטון אינה קלה. אפילו אני דומע בקלות, רגשן שכמוני, מול כתבה על מנוע הקיטור בתחילת המאה בערוץ 8, או על השממית המצויה, טורף ייחודי בעולם החרקים.
|
|
|
|
|
|
|
סופשבוע עדין, רגוע, עם ספר טוב שמחכה, משחק שח, מלים רכות, ותחושה הולכת ונמשכת של צמיחה שהחלה לא מזמן, והחורף המוזר הזה משמש לה רקע.
|
|
|
|
|
|
|
אהבה במילון הקוסמי זו ונוס. ונוס, אותו כוכב שמאפשר לך להושיט יד רכה ולעטוף אדם אחר או אשה אהובה, היא זו שמאפשרת לנו לפתוח את הלב, ולהעניק מתוכו, להרעיף בלי חשבון. מוכר לכם?
|
|
|
|
|
|
|
גבירותי ורבותי - מרס משתולל בשטח ? יש סיבה למתח!
|
|
|
|
|
|
|
ונוס ומרס חגים בזוית פעולה מעגלית, אי שם בין הקישקעס ללב, על רקע של גשם ראשון, אמיתי, דקה אחת לפני שהשמש עוברת לה למזל קשת.
|
|
|
|
|
|
[1] 2 3 4 5 »
|
|
