היום הזה: שמש גאה שרצה קדימה, ירח מעשי שעוסק בחומר, וסטורן הביקורתי ששולח זויות לשניהם: הגיע הזמן להפעיל את הצד הפרפקציוניסטי שלנו, ולהתמקד בעובדות.

כן, אומר היועץ היומי, אחרי ההתלהבות של אתמול מגיעה ההתפכחות של היום, ואיתה גם הצורך לעשות דברים מתוך ראש פרקטי שגם מתמקד במספרים  ובאותיות הקטנות. אבל סטורן בזוית פעולה לשמש ובזוית עימות לירח, חולש על כל המפה, מבקר כל פעולה, ושופט לחומרה: או שעושים מתוך פרפקציוניזם אישי ומקפידים על כל פרט, או...שלא.

אוף עם הסטורן הזה, אני אומר. הספיק אתמול עם הבדידות שלו והצורך לחשוב פעמיים על כל משפט או מלה או מעשה: עכשיו הוא גם יורד על הירח, ומלווה אותנו בכל פעולה ביומיום? תן לנוח קצת, רבאק! גם ככה המזגן כבר בקושי סוחב, אז רק הוא חסר פה..

נכון, נאנח היועץ בהשתתפות, אתה צודק.. יש גבול לשיפוטיות הזו. אבל לפעמים טוב שיש מישהו ששם לב לפרטים הקטנים האלה שאנחנו מחפפים איתם לפעמים, רק כדי שבאמת הדברים יצאו כמו שצריך: אמיתיים, ישרים כמו סרגל, ובאיכות אמיתית שחבל'ז. אתה לא חושב?

אין לי ברירה אלא לחשוב, אני אומר, כי עד שהוא לא מסיים להעביר עליך ביקורת עד הסוף של הסוף, זה לא יעבור ואתה תחטוף או בעבודה, או עם אדם קרוב, או מתוך ה'אני' הפרטי שלך שיודע שאתה מחפף ונמאס לו שאתה עושה חצי עבודה, אז הוא גם יורד עליך מבפנים, בנוסף לכל, ולא משאיר לך סיכוי להתחמק כי הרי דיפ דאון אתה יודע את האמת.. ותמיד.

בדיוק! אולי בגלל זה ניהול הרגשות היומי צודק: השאלה היא רק אם אתה יודע אותה בלבד או שגם לוקח עליה אחריות, מסכם היועץ בעצב, עם עינים שיודעות שאין ברירה: סטורן וסטורן, ועדיף להתמסר לתהליך ולגמור עם זה לעזאזל מאשר להעמיד פנים שהוא לא קורה ולאכול את הלב – או המצפון – אחר כך.

סטורן בשטח – יש סיבה למתח, מסכם היועץ בעגמימות. אגב, זה נכון גם לאהבה: סטורן מפוגג את הערפל הרומנטי ומכריח אותנו לראות את הפרטים הקטנים והמעצבנים ולהתמודד איתם מול הפרטנרים שלנו, ולא להשאיר אותם בבטן. הורס שמחות, היצור הזה. אוף. סטורן בשטח – לא משאיר לרומנטיקה פתח?.. אני מציע בהסוס, והיועץ מתלהב: יפההה! אשכרה.

סטורן מסתכל על שנינו מלמעלה ומוציא את הסרגל: מי אלה שני הפופציקים שם למטה שמלכלכים עליו?? היועץ ואני מסתכלים בשעון ורואים שיש עוד דברים לעשות. העולם הופך להיות שעון דיגיטלי ענקי אבל עם מחוגים, כשבקצה של כל מחוג יושב לו סטורן קטן עם זקן לבן ומשקפיים של מורה לדקדוק, ומצביע על לוח השנה: ארבייט! יענו, רובוטה! שתוק, מסנן היועץ היומי, מה אני רובוט או משהו? לך תעבוד בעצמך. המחוג של השעון יורד ומרים אותו באוויר. היועץ מפרכס: אייי, עזוב אותי, אמא! נכנע. או קיי. הולך לשלם חשבון חשמל וגם לא מתווכח על החשבון מים עם התאגידים.. נכנע!

סטורן מניח לו בחיוך נצחון, מוציא פנקס שחור קטן ומסמן וי. היועץ קם והולך עצוב וכפוף לעירייה עם כל המסמכים. אני ניגש למחשב ומתחיל לחפש מה עוד נשאר לי לעשות היום כשהעיניים שלו תקועות לי בגב. אין ברירה – ביום שכזה אתה שקוף כמו רנטגן, אם לא לסטורן אז לפחות לעצמך.

יומטוף!

@

הגעתם לצומת? הלב לא יודע מה להחליט? הדרך מכוסה ערפל מבחינה מקצועית? במפה האסטרולוגית רואים ה-כל. והקפה עלי.. יאיר טריבלסקי 0524215559. ואם אני לא עונה כי אני עסוק או משהו – שלחו אסמס.

@