היום הזה: היום אפשר להוריד גם את הלחצים וגם את מפלס הדמעות, כולל חגיגות הביחד. טיבם של אירועים שכאלה שהם מטביעים חותם, אבל רק עם הזמן נדע עד כמה, ומה יגרור האירוע הזה בעקבותיו. אבל דיפ דאון יושבת לה תחושה שקטה שהנה, נסגר לו מעגל. והאמת - רק אחרי שהוא נסגר, אפשר לראות שהוא כל הזמן היה כאן, מציק ומטריד כמו קוץ שנתקע לו בבוהן ומנסים לשכוח והוא ממשיך וצובט לו. ועכשיו הוא יצא, הקוץ, ומגיעה תחושת הקלה שלי, שלנו, ושל הבוהן הקולקטיבית הזו שסגרה לה סוף סוף מעגל. כיף.

אז.. מה קורה היום בכוכבים? : הירח שוהה היום במזל סרטן, מה שאומר שאת ערב החג הזה כדאי לחגוג באופן ביתי למדי, והאמת- גם את החג עצמו, כי גם שם הירח נמצא במיקום הזה. ואולי זה באמת זמן טוב להתארגנות ביתית מחודשת, זריקת ג'אנק סדר ונקיון? נכון שכיף עכשיו לנסוע, אבל בגלל הירח הזה נחפש את הבית בכל מקום שנהיה בו, ולפעמים.. לפעמים פשוט כיף סתם לרבוץ בו, להחליף חומרים, לראות כמה סרטים טובים, ולמלא מצברים.

כן, נאנח היועץ היומי, מילוי מצברים.. ניכר בו שהוא די מותש מפסטיבל שליט, אבל העינים שלו עוד בורקות פה ושם, ואת הברק הזה לא ראיתי אצלו הרבה זמן, האמת. אבל לפני שאני מתחיל לדבר איתו על זה, הוא מוסיף: הירח יוצר היום זוית פעולה לא קלה לסטורן הנוקשה, מה שאומר שכדאי בהחלט לפעול באופן זהיר במיוחד, ולא להתפלא אם דברים לא יזרמו בקצב שלנו אלא יתקעו פה ושם, יאנחו בחריקת צירים, יזוזו ושוב יתקעו.. סטורן הזה פשוט אלוף בלתקוע מקלות בגלגלים, אבל כשהוא רואה כשאנחנו מסתדרים עם זה ולא בוכים סטייל אכלו-לישתו-לי, הוא משחרר וממשיך. מן פוץ שכזה.

מרקורי וונוס במזל עקרב ממשיכים להביא איתם משהו טעון ליחסים ולתקשורת שלנו, וזהו זמן  טוב לגעת בעומקים שעד לאחרונה איכשהו הזזנו הצידה. זמן טוב אכן לשאלות עומק כנות הקשורות למערכות היחסים שלנו, לדיאלוג שלנו עם עצמנו, וליכולת שלנו לעשות דברים ממקום מודע וחכם, ולא בשליפה ומתוך מערכת של גירוי תגובה. שווה לנסות..

אז.. ערב חג לפנינו. כשהייתי קטן סבא שלי היה לוקח אותי על הכתפיים כשבידי דגל פתוח ונר, והיינו רוקדים מול ספר התורה. מכל החגים זה היה היחיד שאני זוכר שהביא אותו אל בית הכנסת, ואולי משם גם יש לי לפעמים זכרון של רגעים שמחים בכל מה שקשור לדת. הוא נפטר צעיר יחסית, ואני נזכר בו לפעמים רועם וסמכותי, מזל טלה שכמוהו, חד וחכם. מן תערובות מוזרה של סטורן יודע כל כזה ומרס שובב עם קריצה.. אני מנופף למעלה: היי סבא, נחמד לי כאן.. אבל אני רואה רק את מבטו הזועם של סטורן, אז אני מוריד את היד במבוכה. קשה, קשה לי עם הכוכב המוזר הזה. קצת חופש, רבאק..

אי לכך ובהתאם לזאת, ניהול הרגשות של היום הזה מביא איתו את הצורך לפעול בשמחה אך בזהירות, ברכות אך בחספוס מה, ואם אפשר גם תוך כדי ניהול כמה שיחות על מהות החיים. לפעמים דווקא ברגעים כאלה נופלים להם האסימונים..

והאהבה? כשסטורן בשטח יש לה בהחלט סיבות למתח, אבל אחרי שנגמרים כל התנועה והבלגן ברחובות והשקט החגיגי הזה מגיע, אפשר להסתכל בה מקרוב, עין בעין, ולראות שהיא בעצם מחייכת לה בשקט. מן חיוך קטן כזה בזוית השפתיים, חיוכון שמח שכזה, אבל יש בו גם משהו עצוב, ככה בפינות.

חקשמח!

@