מה קורה השבוע בכוכבים? 3 לספטמבר 17
בוקר. מלון אילתי מצוי, מול בריכה כחלחלה וארוחת בוקר שתיכף אביא על מגש – זה המקום שבו אני כרגע כותב את ההורוסקופ, אבל דיפ דאון אני במקום אחר .
פסטיבל הג'ז של אוגוסט, הפתיע אותי, ובעיקר ההופעה שראיתי: הטריו של אהרון גולדברג שעד אז בכלל לא שמעתי עליו, נגע לי עמוק בקישקעס, חיטט באיזור הלב, ואפילו הוציא משם דמעונת. וזה במופע ג'ז.. יש משהו בפסנתרן הזה, בעומקים שהוא מגיע אליהם, בתלת מימדיות של המוסיקה שלו, שנגע גם באלה שלי. ישבתי שם והקשבתי איך האיש הזה יוצר חוטים של צלילים ואז משתמש בהם כדי לטפס פנימה ולמעלה ולחקור תוך כדי נגינה רבדים בתוך עצמו ובתוך היקום שסביבו, והופך אותנו – אותי – לאסיר תודה על הנגיעה הזו שמי כמוני יודע כמה היא נדירה וחד פעמית בימינו אלה..
ישבתי והתרגשתי לי. מוסיקה שמחברת אותי למקום קיומי ראשוני כל כך בתוכי פותחת לי דלת, ולמדתי להמשיך ולהשאיר אותה פתוחה לפחות לכמה שעות, אפילו ימים, כדי להמשיך ולהתענג על המקומות האלה בלי השריון הרגיל של היומיום. שמחה שכזו.
אז מהמקום הזה, החלטתי להקדים עם התחזית ולהתבונן גם בכוכבים, כעת. הרהורים שאלה אני חווה פעמים רבות כשמרקורי נמצא בהילוך אחורי, ומכניס את העינים שלי פנימה, ולא החוצה. כשלומדים ויודעים להשתמש במקום הזה, ולא עסוקים רק באיפה לעזאזל הארנק הוא היה כאן רק לפני רגע, מגלים עולמות חדשים, שנמצאים בעצם במרחק אצבע בתוכנו, ורק מחכים לאצבע הזו שמודדת את המרחק, וללב שיפתח.
טוף, אומר לי היועץ היומי. קצת נסחפת, לא? מה עם ההורוסקופ, במקום כל הליריות הזו על הבוקר.. אתה מתרכך איש. הממ.. אני אומר. כנראה. אם זה אומר לתת מקום גדול יותר לרכות הזו בלי להתבייש בה, אבל גם בלי לנפנף בה..
היועץ התעקש לרדת איתי לפסטיבל הפעם, אז סבלתי אותו בשקט. ביקשתי ממנו שישב רחוק ממני בהופעה, כי כשאני שומע מוסיקה קשה לי להתייחס למישהו לידי. אני פשוט לא שם, מרחף לי.
אבל כרגיל, בגדול – הוא צודק. הורוסקופ אמור להיות מקום אינפורמטיבי ומועיל, ולא כר להגיגים של אסטרולוג מוזר שפשוט נהנה לשמוע את רחש הקלידים הנלחצים כשהאצבעות שלו רצות עליהם.
טוף, אני אומר לו. הבנתי. ואז ניגש לבופה של המלון ומכין לי קפה שחור חזק כמו שאני אוהב, מתיישב לי, ומזמין גם את הכוכבים להגיע.
אז.. השבוע שעבר היה לא קל, אבל לעומת זה שמתקרב.. אחח, איזה שבוע הולך להיות לנו! במבט זעיר מלמעלה (תפסתי איזה ענן פנוי כי מלמטה באמת אי אפשר לראות כלום השבוע) הנה מה שאני רואה:
כוכב אחד – ודווקא מרס, כוכב האקשן - משנה מזל ואמור להיות מעשי מתמיד ביסוד האדמה, אך דווקא הוא מאבד זויות (וכוח) ונשאר תשוש מתחת למזגן הקוסמי שם למעלה..,
פלנטה אחרת – דווקא רגשית ומתוקה בדרך כלל, הלא היא ונוס שלנו - מקבלת וילון מטשטש לעיניים, והלב הולך לאיבוד וביחד איתו גם הראש, לפחות ליומיים שלושה..
והשמש, מיקוד הדברים ? היא לא רואה ממטר את מה שקורה, בזמן שנפטון מציב מולה מסך עשן שמסתיר הכל..לאן הולכים, איך ועם מי? ממש לא ברור השבוע.
ובזמן שכל הכוכבים מדשדשים להם במבוכה, והמעורבות הרגשית שלנו הופכת גבוהה ומטרידה, בעיקר כשאנחנו מנסים לפעול באופן מעשי, ואיכשהו גם הכל מתבלבל בגלל הנפטון המעצבן הזה וגם בגלל הילוכו האחורי של מרקורי כוכב התקשורת שלנו שנראה אינסופי עם כל הטעויות, שכחת הארנק/המפתח/הסלולרי, אי ההבנות, וקלקול המכשירים החשמליים וכל מה שמעביר אינפורמציה בכלל, אז תודו שלרגע זה נראה כאילו כל זה מכוון אישית אלינו ונגדנו, נכון?... אוףףף!
כל זאת ועוד - בתחזית השבועית שלנו! טה-רהה!
התהליכים המשמעותיים של השבוע
@מרס כוכב האקשן עובר למזל בתולה ולא יוצר זויות עם כוכבים אחרים
@ונוס 150 נפטון
@שמש 180 נפטון
@ המעבר המשמעותי של השבוע – זהו מעברו של מרס, כוכב האקשן והיזמה שלנו, ממזל אריה האקטיבי למזל בתולה המעשי.
על פניו זה נראה כאילו סוף סוף כל מה שלא עבד בשבוע הקודם עומד להשתנות, נכון? מזל בתולה הוא הרי מזל פרקטי מאין כמוהו, וסוף סוף אפשר להתמקד בעובדות..
אז זהו, שלא. המעבר של מרס אמנם מביא איתו תחושה שדברים זזים סוף סוף, אבל לפחות השבוע זו עדיין רק תחושה: מרס לא יוצר שום זוית עם כוכב אחר, מה שאומר שאין עדיין לאן להעביר את כל האנרגיה הזו שהצטברה לה בשבועיים האחרונים, חלקה מטעויות וחלקה האחר בגלל תסכול מהטעויות האלה, ואנחנו עלולים לסבול עדיין מקושי לבצע את מה שרצינו ותכננו, ושוב ניאלץ לגלות סבלנות בגלל חוסר שיתופי פעולה או אי הבנות שונות עד שסוף סוף יתרצו הכוכבים ויסכימו לשלוח למרס האבוד שלנו - כוכב שאמור להיות סופר אנרגטי ובטרייה קוסמית ענקית כשלעצמה - כמה צ'אנלים שדרכם יוכל להזרים את האנרגיה הכלואה והתקועה שהוא גורר איתו, כדי שהקיץ הזה לא יהפוך להיות אחד המתסכלים שהיו לנו, וזה עוד בתחילת שנת הלימודים והעבודה והבלגן ומה לא...
קצת סבלנות בדרך כלל עוזרת לנו לשמור על פרופורציות. העניין הוא שהפעם אנו זקוקים להרבה יותר מהמצרך הזה, ולא בטוח שנמצא .. צפו לפחות לדרמה אחת כשסף התסכול יגיע לשיא, ולכן לפני שנקלקל יחסים יפים בגלל גישה עצבנית וחסרת שקט, אולי כדאי שנצא לחוף הים או לחיק טבע פנוי כלשהוא שלא טוגן לחלוטין, ונשאג פעם ופעמיים כדי לשחרר את האנרגיה הזו, אל מול העננים הקטנים המעצבנים האלה למעלה שהדמיון בינם לבין ענני גשם אמיתיים שגם מורידים גשם, גשם אמיתי רטוב ולח, הוא מקרי לגמרי..
מי בעיקר מושפע ממעברו של מרס? מזלות טלה, מאזניים, בתולה, דגים, סרטן, גדי, תאומים וקשת.
אבל האמת שלא רק מרס אשם בתחושה הזו..נפטון אשם לא פחות, ואולי קצת יותר...
@הזוית הקשה של השבוע – זו זוית העימות בין השמש, מיקוד הדברים, לבין כוכב נפטון הרגשי.
על פניו זו נראית כמו זוית מתסכלת למדי. השמש שאמורה להביא איתה עוצמה ויזמה, ועוד במזל בתולה השייך ליסוד האדמה המעשי, נכנסת לעימות עם כוכב נפטון הרגשי, המטשטש ומערפל תכניות ויזמות בדיוק מהסוג המעשי שאנו זקוקים לו כעת.
הזוית הזו מביאה איתה מעורבות רגשית גבוהה במיוחד בכל נושא ובכל החלטה, שגורמת לנו לפעול דרך הלב – או לחילופין דרך בלוטת האדרנלין ולא דרך הראש דווקא, ובמקום להתייחס לצד הלוגי והפרקטי של הדברים - להגיב לפי מצבי הרוח שלנו שמשתנים השבוע במהירות, או לפי קריזות של רגע וגחמות רגשיות ילדותיות, שאין בינן לבין ההגיון שאנחנו מבקשים לראות בתוצאות החלטות שלנו, ולא כלום.
התוצאה – שרשרת של טעויות בשיפוט ובשיקול הדעת: אנו משקיעים הרבה מדי מאמץ הסברים וגישה הגיונית שעלולה להתקל בחומות של אי הבנה, במקום שבו נחוצה לפעמים רק מלה טובה או אפילו חיבוק, ומעט מדי במקום שבו עולות תגובות של כעס ורוגז בגלל מלה אימפולסיבית או קושי טכני, במקום להשתמש בגישה הגיונית פשוטה שיכולה לפתור כל בעייה ברגע.
הדרמה שמגיעה עקב סיטואציות מהסוג הזה, עלולה בקלות לגרום לתחושה שהדברים מכוונים נגדנו אישית ברמה הטראגית בתחילה וברמה הקומית בהמשך, עם קצת מודעות ויכולת התבוננות בדברים מבחוץ, אך גם כאן, התסכול עלול להיות בלתי נמנע, וחבל.
אז.. מה עושים? מתאפקים, זוכרים שזו זוית זמנית ועוד מעט היא תגמר, ומנסים להפעיל את החיוך ההוא שדיברתי עליו לפני שיגיעו התסכול והיאוש ומשם ההתפוצצות, ואז כבר יהיה מאוחר מדי לחיוכים או לכל ג'סטה אחרת של טוב לב, וואט סו אבר.
מי בעיקר יושפע מהזוית הזו? מזלות אריה, דלי, שור, עקרב, דגים קשת תאומים ובתולה.
הרגשות השבוע – אם לא די בכל מה שכתבתי עד עכשיו, הנה מגיעה לה עוד זוית רגשית עד רגשנית, דביקה ומציפה מהסוג האבוד המוכר שנפטון המעצבן שלנו מביא איתו: זו זוית של מתח בין ונוס הרגשית, לנפטון הרגשי עוד יותר.. כן כן.
נשאלת השאלה: איך יכולה להיות זוית של מתח בין שתי פלנטות, שהן רגשיות כל כך, ואחת מהן – נפטון – היא בכלל אוקטבה גבוהה יותר של השניה – ונוס? (רגע, מה זאת בכלל אוקטבה? נו די, לא עכשיו.. או קיי: אוקטבה זה כאילו הבסיס הרגשי של ונוס אבל בגדול, למשל – אם אצל ונוס אנחנו מאבדים את האגו כשאנחנו מתאהבים למשל, אצל נפטון הוא נעלם לגמרי, ולא רק כשמתאהבים..
וחיים בלי אגו, למרות כל מה שכתוב בכל התורות הרוחניות, הוא לא תענוג גדול מדי, אלא אם אתה פקיר שמוכן מראש לוותר על הכל, ולישון על מיטת מסמרים ועוד בלי מזגן! יש אנשים שחזרו מהודו ומספרים שפגשו אנשים כאלה..כן כן.
ונוס ונפטון..ובכן, כמו בין שתי חברות טובות שמתחרות לעיתים זו בזו במידת הפניקה שכל אחת מהן מגיבה מול המציאות, כך גם שתי הפלנטות האלה. אחת מהן היא מאמי שרק רוצה שיהיה לנו טוף, והשניה – סבתא פולניה עם כל הבלגן, החל מכוס התה בחושך וכלה באגו שמוותרים עליו כדי שנכדים ילכו לאוניברסיטה. וכשהשנים האלה יושבות לקפה...
נושא המתח גם הוא מעניין: לכאורה המדובר אכן בשתי פלנטות שנקודת המוצא והבסיס שלהן הוא אכן רגשי, אמה מה – כל אחת מהן נמצאת במזל אחר השייך ליסוד אחר, והוא משפיע אחרת על סגנון הפעולה והביטוי שלהן כרגע.
בעוד ונוס הרגשית שלנו נמצאת במזל אריה הסופר דרמטי והמוחצן מאוד, כך שכל דרך הביטוי הרגשי שלנו היא דרמטית וסוערת, הרי שנפטון עצמו נמצא עכשיו במזל דגים עליו הוא שולט, והאימפקט של המזל הזה הוא הפוך מזה של הבתולה המעשית: נפטון גורר אותנו למטה, אל מבוכי הרגש האבוד, העגום, חסר המוצא, זה שמוצף רגשית בקלות ולוקח את הרגשות האלה למקום סגור מופנם, ולפעמים אפילו דכאוני משהו.
התוצאה הכוללת של זוית המתח הזו היא איפה צביר רגשות משתנה במהירות שמניע את מצבי הרוח שלנו מעלה מטה, בין אוסף של אפים ודאונים שמופעלים ברגישות יתר החל מטלפון שלא מגיע או טעות בחדר במלון, וכלה באיבוד כרטיס הטיסה כשאנחנו ממש בשדה, או במלה כועסת שנאמרה לא במקום.
בכל מקרה, התחושה היא שהעולם הוא מקום לא יציב ואין בו טיפת בטחון, ושהו בעצם סוג של אוקיינוס שמתנדנד תדיר מתחת לרגלינו, ושאין לנו שום שליטה על גליו, לא משנה מה נעשה.
תחושת חוסר השליטה הזו עלולה לגרום לנו להגיב בדרמה רגשית, או במצבי רוח מופנמים ומסתגרים, תלוי גם בשאר הכוכבים שבמפת הלידה שלנו, אך בשום מקרה היא לא משאירה אותנו אדישים למציאות החיצונית ולגרויים שהוא שולחת אלינו.
כל שצריך עכשיו הוא לנשום עמוק לפני שאנחנו מגיבים, בפניקה בכעס או בעצב, לעצור לרגע, לחוות את טיל הרגשות המהיר הזה ואז.. לאפשר לו לחלוף דרכנו, מבלי להשאר בתוכו, או להשאב אליו: פשוט להתבונן בו בחיבה, ענן רגשי זעיר שהגוף שלנו יצר כתגובה לתרכובת כימית מסוימת שההורמונים שלנו הפרישו, והנפש נאחזה בו והפכה אותו לקונספט רגעי שלו אמירה משלו, כאילו יש לה באמת נפח אמיתי משלה.
אז גם כאן – זהו, שלא. אין לו כל נפח. ואם נחווה אותו רגע או שנים ואז ניתן לו לחלוף, נוכל לחזור לעצמנו המוכר, הבטוח, היציב, זה שהיה כאן שתי דקות קודם, ואפילו לחייך אליו בחיבה:
תודה שאפשרת לנו לחוות אותך, אמיגו, אבל לא בגללך אני הולך לריב עכשיו עם חבר רק בגלל ששכח להתקשר אליו בזמן, קפיש? נו פאקינג וואיי!
מי בעיקר יושפע מהזוית הזו של ונוס ונפטון? מזלות שור, מאזניים, דגים, בתולה, סרטן, גדי, וטלה.
ואם נוסיף לכל הסמטוכה הרגשית הזו את הילוכו הבלתי נגמר של מרקורי בהילוך אחורי וכל הבלגן שהוא מביא, נבין שלא שכפ'צ אנחנו צריכים עכשיו כדי להתגונן מכל אלה, אלא בעיקר הגיון בריא, כמה החלטות פרקטיות מבוססות עובדות שאי אפשר להתווכח איתן, ציפיה סבלנות, והכי חשוב – מינון גבוה במיוחד של הומור בריא.
יפה, אומר היועץ היומי. חפרת כהוגן, קדימה, סגור את זה. כמה אפשר לקשקש? אלוהים, לא הייתי כאן איזה זמן כדי לשים לך גבולות, ואתה..גם ככה עברו שלושה ימים מאז כתבת את זה ואנשים מחכים... תן גז!
אוף איתך, אני אומר. או קיי. הבנתי. אני כבר סוגר. אז הנה: אבעיי געזונט, חברים, או במלים אחרות - שבועטוף!
@
